את ההשראה לקולקציית החורף קיבלתי מטיול ביערות. הם לא היו כאן, היערות האלה: הם היו באוסטריה הירוקה והקרירה, שבה הרגשתי איך – לפחות למשך כמה ימים – מתאדה ממני הזיעה, נשכחת ממני הקורונה, והירוק חודר ומחלחל אל הנימים והעורקים שלי
אבל כשהגיע הרגע שבו ההשראה הפכה לבגד עצמו, הירוק האוסטרי פינה את המקום שלו לירוקים שלי מהבית. לדגמים קראתי שיזף, דקל, אקליפטוס, תפוז, אשל ושקמה, כי עם כל הכבוד ליערות באירופה – הלב שלי עם הירוק הטיפה-דהוי, הקצת-מאובק, שלנו כאן. אני מוצאת בו עוצמה לא פחותה
והנה הגיע הסתיו. גם ליער באירופה, גם לחורשה בישראל. צאו וחבקו איזה גזע, רגע לפני שהגשם ישטוף את הכול
😊